החלטה בתיק רע"פ 10632/04

1.            המבקשים הורשעו בעבירה של העסקה שלא כדין, בניגוד לסעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. המבקש 2 הורשע גם בעבירה של הסעה שלא כדין בניגוד לסעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל. דינם נגזר על ידי בית-המשפט המחוזי, שקיבל את ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר עליהם על ידי בית משפט השלום, לעונש מאסר לריצוי בפועל של 21 ימים.

2.            המבקשים הגישו בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בקשה זו נדחתה ביום 28.2.05 ונקבע כי על המבקשים להתייצב לריצוי עונשם ביום 13.3.05.

3.            בטרם החלו לרצות את עונשם הגישו המבקשים בקשה לדחיית מועד ריצוי העונש עד ליום 1.5.05. הטעם אשר עמד ביסוד הבקשה הוא רצונם של המבקשים לשהות עם משפחתם בחג הפורים ובחג הפסח וכן טענת המבקש 2 כי במהלך חודש אפריל צפוי לו אירוע משפחתי. בהסכמת המשיבה, קיבלתי את הבקשה והוריתי על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד ליום 1.5.05.

4.            ביום 21.4.05 הגישו המבקשים בקשה נוספת לדחיית ביצוע עונש המאסר ובה טענו כי בימים אלו נודע להם כי נשותיהם הינן בחודשי הריון מתקדמים. הם טענו, בנוסף, ששהייתם בביתם דרושה לצורך הטיפול בילדיהם עקב מצב בריאותן של נשותיהן. בשל כך התבקשה דחיית ביצוע נוספת של עונש המאסר, למשך חמישה חודשים, עד לאחר הלידה.

5.            המשיבה מתנגדת לבקשה ומציינת כי אין בנסיבות אלו בכדי להצדיק את דחיית עונש המאסר לתקופה ארוכה נוספת, מה גם שמדובר בעונש מאסר קצר בן 21 ימים.

6.            דין הבקשה להידחות.

7.            סעיף 87 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, מאפשר לבית המשפט לדחות את מועד ביצוע עונש המאסר למועד אחר. סעיף 87(ב) קובע כי "נדחה ביצועו של עונש לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדחותו פעם נוספת מטעמים מיוחדים שיירשמו". מכוחו של סעיף זה רשאי בית-המשפט לדחות את ביצועו של עונש המאסר אשר הטיל גם אם העונש הפך לחלוט (ראה: בש"פ 1835/93 דב קלווין נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(2) 101). יחד עם זאת, נקבע כי "מרחב שיקול הדעת השיפוטי בדחיית ביצוע עונש על פי פסק דין חלוט מצומצם בהרבה מזה הנתון לו לגבי פסק דין הכפוף עדיין לבירור בערעור"  (ע"פ 10323/01 יעקב סטמבלר נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). הכלל הנו כי עונש המאסר יבוצע מייד לאחר גזר הדין (ע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (2) 241). דחייתו של עונש מאסר לתקופה ממושכת, קל וחומר כאשר מדובר בדחייה שנייה, תיעשה רק בהתקיים "נסיבות חריגות" המצדיקות דחייה כזו (רע"פ 4204/01 אלי מדר נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

           במקרה שלפניי, לאור העובדה שפסק הדין בעניינם של המבקשים ניתן לפני כחצי שנה ומאז נדחה ביצועו מספר פעמים, ולאור תקופת המאסר הקצרה שנגזרה על המבקשים, לא מצאתי טעמים מיוחדים או נסיבות חריגות המצדיקים דחיית ביצוע נוספת של עונש המאסר, מה גם שמדובר בדחיית ביצוע לתקופה ארוכה.

8.            הבקשה לדחיית ביצוע עונש המאסר נדחית. המבקשים יתייצבו לריצוי עונשם במזכירות הפלילית של בית-משפט השלום בירושלים, כפי שנקבע בהחלטה מיום 21.4.05, ביום כ"ה בניסן תשס"ה, 4.5.05, עד השעה 11:00.

           ניתנה היום, כ"ג בניסן תשס"ה (2.5.2005).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   ש.י. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: